• michush

בקשר לאתמול...

עודכן ב: 22 אוג 2019







שבת שנייה לתוך החופש הגדול ולא משנה כמה הבטחתי לעצמי שאהיה קלילה וזורמת, המשרה שלי בתור מנהלת משאבי אנוש הידועה גם בכנויה הנפוץ יותר כאמא, הופכת תובענית יותר בחופש הגדול שהוא גם השיעממון הגדול. כן, אפשר ולצאת ולעשות הרבה דברים אבל באמת שהחום השנה מאתגר במיוחד ו- גם חלק מתפקידי הוא להצליח לחלק את העוגה הפיננסית של יולי-אוגוסט בחוכמה ולא להכנע לקלות הבלתי נסבלת של הבזבוז. בינתיים זה עובד יפה אבל זה גם מתיש. מאוד. אחת הדרכים שאנחנו הכי אוהבים ליהנות היא לאכול בחוץ במסעדות טובות. החופש סימנו לעצמנו מטרה שהיא - לדגום כמה שיותר חומוסיות ופיצריות שוות בארצנו הקטנטונת. אתמול ביקרנו במסעדת 'מגזינו' התל אביבית שלצערי אינה טובה כמו שזכרתי וחבל שהתפריט השתנה ופיצת הסלק שלהם הסתלקה ממנו. אבל כל ארבעת הקינוחים שהזמנו היו מעולים, אז... כן...

את שאר הרביצה של סוף שבוע בחום המהביל שנהדף בעזרתם האדיבה של מאוורר תקרה ומזגן עייפים לא פחות ממני, העברתי בקריאה עצלה. מצאתי עצמי ממאנת להתמסר לגמרי לחדש של דוד גרוסמן שמצד אחד רובו כתוב יפה ואין כמוני מוכנה להתמסר לשרעפי הנפש הנוגים והנוגעים, אך יחד עם זאת לא בטוחה שנקודת המבט המתחלפת עובדת טוב לטובת הסיפור, אבל באמת שזה בקטנה ועדיין ממליצה עליו מאוד! לאחר כך הבאתי לי ספר שהוא נואו בריינר, את ההמשך לספר שהפך לסרט שהוא כמעט קאלט 'השטן לובשת פראדה' אני בטוחה שלא אצטרך להפעיל שום שריר של מחשבה נוגה.

כשאני לא קוראת, מה שקורה הרבה בעצם - זה שאני לא קוראת, כן? בינג'בנג'תי על מרבית הסדרה 'סיפורי סן פרנסיסקו'. מעולם לא שמעתי עליה וכמה טוב שיש נטפליקס! וואו של סדרה שמסתבר שהיתה הראשונה להציג בטלוויזיה שני גברים מתנשקים והיא עוסקת בחיים הרגילים וגם אלה האקסצנטריים של הדמויות שבה והיא בקלות מתאימה גם לשנת 2019 הנאורה, האמנם?! היא מעלה דילמות והתמודדויות של הקהילה הלהטב"ק שגם היום במרחק שנות אור ונאורות כל אחד יכול להזדהות איתן ולא בהכרח משנה מי אתה על ספקטרום המיניות בואכה מגדר. חוץ מזה סן פרנסיסקו שהיא דמות ראשית בפני עצמה - כל כך סקסית ומצטלמת נפלא ו- כיף לצפות גם באופנה ההיא של פעם עשויה היטב ומגניבה מאין כמוה!

ואם כבר אופנה זה מה שלבשתי לגיחה מהירה למסעדה המדוברת. שמלה כותנה-טריקו קלילה ממנגו אאוטלט המשדרת קצת פעם עם הצבע הזה ועם מה שקורה בקיפלולים האלה במורד השמלה. נעלתי כפכפים לבנים, נהדרים וחרושים שרכשתי בתחילת העונה מזארה. השלמתי את הלוק עם משקפשים במראה רטרו מחנות שקר ועם תיק ויניל של קלארקס בצבע תואם לשמלה שהעלתי בחכתי בזמנו במשלוח מהחנות של רונית הברונית שכבר נסגרה.

לחיי שבתות זורמות, קלילות ונטולות שרעפי נפש של העצמי המתייסר.

ניסיון