תשע

היא כבר בת תשע. אם הייתי שמה שקל בצד על כל המחשבות שהיו לי אז כשהייתי צעירה על כל העניין הזה של משפחה, ילדים וכל זה כנראה שהיה לי הון קטן עכשיו. אבל זה עבר לי איפה שהוא אחרי שנפרדתי מהחבר ההוא שהיה לי להשתקפות של עצמי בו. אני זוכרת את הרגע הארוך הזה, תהליך של שינוי. אחרי שנפרדנו רציתי הכל. אהבה-ילדים-משפחה. שנים ספורות אחר כך והייתי שם: בן זוג-נישואים-ילד-ילדה-משפחה, והיא כבר בת תשע. סיבה לחגיגה של ממש. שבת בבוקר יום יפה התפרקדות משפחתית במיטה - חיבוקים, נשיקות ומתנות. בלי הפקות הפעם מחזירים עטרה ליושנה. על הפרק יציאה לארוחה משפחתית חגיגית וזו תמיד סיבה בשבילי להתלבש קצת יותר, מבררת לעצמי כמה יותר וכמה יפה. מבררת עם עצמי גם מה אני רוצה לשדר לה בכל מה שקשור לחשיבות טיפוח, לבוש, להביט בעצמך במראה וליהנות מעצמך. לא רוצה להעביר לה את כל חוסר הביטחון שהיה ויש לי בנושא - להסתכל על עצמך במראה ולקבל את מה שיש בלי יותר מדי השוואות וחששות ממודלים בלתי אפשריים של איך אישה צריכה להיראות וכמה רחוק היא מוכנה ללכת בשביל זה.

דוגמא מתבקשת כי אני פשוט חייבת להעביר כאן נקודה. לפני יומיים ישבנו מחובקים וכששינינו תנוחה הוא אומר לי בפנים מעט מתעוותות "אמא, יש לך קצת שיערות בבית שחי". היו לי שלוש שניות לחשוב איך אני ניגשת לזה כי בפנים כבר הייתי בטוחה בעצמי בכל הדבר הזה - שיערות גוף. שאלתי אותו למה הוא לא אומר את זה לאבא למשל, כמובן שלא היתה לו תשובה ברורה חוץ מזה שזה מה שהוא רגיל לו. הסברתי לו וגם לה שכל אחד רשאי לנהוג בגופו ככל שירצה כל עוד מה שהוא עושה אינו פוגע במישהו אחר. בדיוק כמו הפס הדקורטיבי שהוא ביקש במספרה, בדיוק כמו העגילים שהיא רצתה סוף סוף להיום ההולדת הנוכחית וקיבלה. הסברתי שיש אנשים שבוחרים לא להוריד שיערות בכלל - גברים ונשים. יש כאלה שבוחרים להוריד בצורה קבועה הכל ויש הרבה באמצע במידות תחזוק שונות. הבהרתי להם שכן יש חוק בלתי כתוב כי על נשים להוריד שיערות ולהיות חלקות מאחר וזה יותר נעים בעין. לעין של למי? - וכאן באה הבחירה. כן, כן, כן יותר נעים לי שחלק אבל לא מתמסרת לזה מכל מיני סיבות של זמן ושל רצון וחשק אמיתי להתעסק בזה כל הזמן - כי בינינו זה חתיכת כאב ראש ולא בטוחה שאני מוכנה בכלל להשקיע בהסרה קבועה למשל. בינתיים השיערות ממשיכות לצמוח ואני לא עומדת בקצב ולא מעוניינת לעמוד בו. אז יהיו לי קצת שיערות על הרגליים או בית השחי עד הפעם הבאה שיסתייע בידי הדבר ומי שלא נעים לו בעין זאת הבעיה שלו. בוחרת להיות מטופחת במידה שאני מסוגלת ומאמינה בה. להסתכל על עצמך במראה ולהעריך את מה שיש למרות הקוצים ברגליים זה הישג, וזה לא סותר שום מידה סבירה של מראה מהוגן, נקי ומסודר שאותו כל בן אדם צריך לדרוש מעצמו. הילדה הקטנה שלי כבר בת תשע. היא כל כך נבונה, יש לה חוש על לשים לב לפרטים הקטנים וגם זיכרון פנומנלי, יש לה חוש הומור נהדר ממש קורעת! והיא כל כך יפה שזה כואב - מבפנים ומבחוץ. הלוואי שתבחר לעצמה את הדרך שלה בנחת שתתפתח ותטפח את עצמה ממקום של בחירה בריאה כשהיא יודעת שזה בסדר בלי וזה בסדר עם. שתדע שהיא בסדר בדיוק כפי שהיא. השקלים ההם שלא חסכתי מזמן הלכו על בגדים ונעליים ויש לי ילדה בת תשע לתת לה מרחב של מחשבה ובחירה.

אוברול - זארה / נעליים - אורבן אאוטפיטר'ס / תיק ומשקפיים - יד שנייה