ימיי כנערה בתיכון לא היו משהו בלשון המעטה. אחרי שמונה שנות לימוד בבית ספר דתי, רציתי ללמוד בבית ספר אורט החילוני שהציע מסלולי לימוד לבגרות מלאה והתמקצעות מה בתחומים חופשיים ורציתי גם לא פחות - ללבוש מכנסיים! אך נסיבות וטעמים שלא נדון עליהם כאן, הביאו לכך שנאלצתי לסור ולהתחנך בבית ספר תיכון דתי וכפי הנראה זה הדבר שהשאיר בי חותם עמוק של סלידה מחצאיות. שנאתי את החצאיות, שנאתי את תוכנית הלימוד המשמימה וגם היום, עדיין שונאת להזכר בזה. רציתי להיות ילדת דגראסי מגניבה, רציתי להפתח לעולם שלא הכרתי מספיק. רציתי לבחור.
בשבת האחרונה יצאתי עם הישן לצידי, ילדיי והפילגש לנשום אוויר של חופש בקרבת המקום שבו הבטחנו זה לזו את עצמנו, במקום בו אוויר הגבעות צלול כסיידר, והמרחבים פרושים מרבדים מרבדים כמו שמיכת טלאים של הטבע. לבשתי את מיטב מחלצותיי שליקטתי מפה ומשם בהנאה כה מרובה בעיקר מחנויות יד שנייה ווינטג' - מרשה לעצמי להיות הנערה שלא הייתי. חופשיה. כמו צמח בר.
חולצה - וינטג' / וסט ג'ינס - טומי הילפיגר (נטוט) / ג'ינס - טופשופ / נעליים - וואנס
תיק - וינטג' / משקפשים - יד שנייה