שחור ולבן

איך אני אוהבת פוסטים על נעליים! אם פעם הייתי משוטטת בנווה שאנן בדרום תל אביב כדי להרוות את צימאוני לנעליים - תודו שזו באמת חתיכה של פעם! ואם - פעם הייתי שוטפת את העיניים בחלונות הראווה מהקניונים הגדולים ב 'טיולי הכוכב' שהייתי עושה באדיבות המדים הצבאיים. ואם - עד לא מזמן הייתי דוחפת עגלת תינוק מנמנם או פעוטה מרוכזת בבמבה, מלאת הכרת תודה על המזגן הממוזג על ועל האפשרות לפשוט על חנויות ולמדוד נעליים על זוג רגליים שמידה 38 כבר לעולם לא תתאים לו. זה באמת הצריך מידה של הסתגלות ו- התחדשות. חה.

היום, הו היום, אני מזינה את עיני בעיקר באמצעות האונליין איפה שרק אפשר - אינסטגרם, בלוגים, אתרי אופנה וכמובן רשתות האופנה והנעליים שיש למכביר. אני הטוענת למדליה ברביצה למרחקים ארוכים ובגלילה בעכבר למטה ובעיניים מרצדות בכל הנ"ל, גומעת עיצובים מתאהבת כל 5-10 שניות מחדש. אני גם מחזיקת הגביע הרשמית האוחזת ברשימת נעליים בלתי נגמרת במועדפים שהייתי רוצה שיהיו בחיים שלי. יותר מבגדים, לנעליים יש את תכונת העל לשמח לב אישה יותר מכל פריט אחר. ובחייאת, עזבו אתכן תיקים ותכשיטים - נ-ע-ל-יי-ם! עד לפני שנים ספורות היה לי אוסף פסיכי (על תרופות) לגמרי של נעליים, היום האוסף שלי רק קצת פסיכי אבל גם במושגים שלי, של מי שמבקשת להתמתן בנושא וקצת בכלל, האוסף התמתן מאוד ברמה של יש מקום במגירות ובמדפים המיועדים לכך. לא בטוחה שהאיש שאיתי יסכים איתי. חה.

בכולופן..... היום אני מתקרצצת לאוסף מהאוסף שלי בעל מכנה משותף: שחור ולבן. נעליים שחורות זה נהדר, מתאימות להכל ממש. אממה?! לפעמים נעל שחורה מקשיחה לוק שלא לצורך. יש לנו הנטייה לצוות זוג נעליים/סנדלים/מגפונים שחורים לכל לוק שהוא כברירת מחדל. לעתים זה יכול להראות מקובע או חסר סגנון ייחודי, או לחילופין פשוט רק פרקטי וזהו. מה קורה כשהנעליים השחורות מגיעות עם טאצ' לבן או ממש חולקות את הספייס בשוויון זכויות מלא של שחור-לבן? יש מי שתראה בזה משהו מגביל של ממש ואיך לעזאזל מסגננים את אותן? ויש מי שיתייחסו לכך כמוני, הזדמנות ללכת על בטוח וגם להצליח לצאת מהקופסא ולעניין אחלושלוקי לוק רגיל או מדליק אפילו עוד יותר.

קבקבים ריחניים של מליסה שמצאתי בסוף עונה לפני שלוש שנים בחנות בוטיק מקומית. זו הייתה רכישה אימפולסיבית שהתבררה מהר מאוד כשימושית וקלה להתלבש עם ג'ינס,שמלה וסתם מכנסונים.

משובצות קוליות ונהדרות של וואנס המקבלות הרבה זמן אוויר באינסטגרם שלי. אחרי שרכשתי את האולד סקול השחורות האלמותיות, אלה היו הבאות ברשימה להיכנס לפנתיאון הסניקרס שלי וזה קרה מהר מאוד. מדד השדרוג שלהן כל לוק פשוט מרקיע שחקים, אני מתה עליהן והן ממש יזדקנו איתי (שזה די כבר עוד מעט).

נעליים שטוחות פשוטות כאילו, אלא ש- גזרת הלואופרס והעניין הלבן הקטן שלהן הופך אותן למשהו האחר הזה שכל לוק פשוט צריך כדי לעורר אותו. הן נרכשו בתחילת עונה בזארה לפני כמה שנים ורואים עליהן שהן קיבלו הרבה אהבה. אני בדרך כלל קניינית של סוף סייל העונה, אבל יש פריטים כמו אלה שהם באמת שווים שנהנה מהם כבר ומיד.

אוה! המומחיות שלי היא למצוא מציאות כאלה בדיוק! סנדלים על עקבים של מייקל קורס שמצאתי באתר אמריקאי עם יופי של הנחות על מבחר דגמים של נעלי מעצבים שנסגר/עבר בעלות בינתיים. באחד משיטוטי הרשת הרבים שלי עיני נחו אלה והתאהבתי. הרצועה הרחבה החובקת את הרגל היא לא רק משגעת וסקסית, היא לעזר של ממש בתחושת הנוחות לאורך זמן, גם שעתיים-שלוש על רחבת הריקודים!

קבקבים סגורים מבד קנבס שוב מבד משובץ. הוואנס המשבצות שהוכיחו את עצמן ביג טיים הפכו את אלה לרכישת בזק ממדור המיץ של הסייל בחנות של אורבן אאוטפיטרס בשנה שעברה. הן טרם יצאו לחברה ובתור אתגר אקח על עצמי לשלב אותם פעם בשבוע בשלושה השבועות הקרובים על מנת לוודא את נחיצותן והאם הן יכולות להתלבש בשלוף אצלי.

הזוג האחרון שהצטרף לאוסף שלי, זוג מינימליסטי ושיקי עד מאוד של המעצבת ז'יל סנדר. הזוג הזה עשה לי היוש באתר Outnet האחראי על מרבית הרשימה המדוברת והבלתי נגמרת שלי. היופי בפשטות שעשויה היטב, היטב מאוד - הן כמו כפפות לרגליים!

קצת מאיך שהנ"ל ננעלו בעבר. איך אני אוהבת פוסטים על נעליים!

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

• 

•