• michush

מפנה מקום בארון לבגדים שלך #5 סניקרס

עודכן ב: 23 אוג 2020



לקחתי חופשה קצרה מסידור הארון כי קצת נמאס לי, וגם בעיקר בגלל שאני מתקשה להתמודד עם מדור ספציפי שדורש ממני עבודה רבה ותשומת לב מלאה יותר. מדובר במדור מבולגן פיזית וגם במחשבה שלי איך לגשת אליו. על כך יסופר בפוסט הבא, אני מקווה, גם הפעם אני מתחמקת ממנו באלגנטיות של פיל בחנות חרסינה, מזיזה דברים הצידה ומתלבשת על מדור אחר, העיקר להתקדם עם הסידור הכולל הדרוש.


המדור הנבחר לשבוע הזה הוא מדור הסניקרס (sneakers), שהוא שם כולל מבחינתי לכל נעליי הספורט שנועדו לפעילויות ספורט ונעלי ספורט למטרות אופנה. הסניקרס הפכו פופולריות מאוד בשימוש יומיומי הרבה מעבר לשימוש שנועד להזיע בהן או לעשות את הדרך לעבודה בנוחות, ע"ע מלאני גריפית' בסרט שהציג אותה לעולם 'אישה עובדת' מ- 1988 בסצינת הפתיחה היא עושה את דרכה לעבודה בנעליי הריבוק האלמותיות, מתיישבת על הכיסא המשרדי ומחליפה אותן בנעלי עקב. כיום שנת 2020 יש לסניקרס מקום של כבוד (והרבה כסף) בעולם האופנה המעונב משהו, ומזה שנים רבות שאפשר להגיע ליותר ויותר מקומות עבודה עם סניקרס אופנתיות.


המהלך הזה הוא כמו כפפה בצורת גרב לרגליים שלי שתמיד אהבו סניקרס ופחות נעלי עקב. מכאן שהמדור הזה תפח אצלי באופן טבעי וגם בעידודה של אופנה מכילה. הגיע הזמן להדק את השרוכים על המדור ולהצר את המותן שהתרחבה לה יתר על המידה. הטיפול במדור הזה יהיה דומה מאוד לפוסט הקודם.


חלק 1 -

נשארות בקלות! אלה שלא היתה שאלה לגביהן, וללא מצמוץ נשארות להתלבש איתי בהנאה.


הקבוצה הזאת הכי no brainer של נעלי all stars ו- vans שני מותגים שאני בריאה עליהם בטירוף! כשהייתי נערה היה לי רק זוג אחד, כמה עשורים אחר כך וזה המצאי שברשותי אשר אספתי בעשור האחרון גם הודות לעולם היד שנייה. הזוג הותיק ביותר בחבורה הוא הזוג האדום שהוא חיקוי של אולסטארס שקניתי בפרימרק שבלונדון לפני יותר מ 7 שנים. 2 זוגות מרגשים אספתי בחנות דגל של אולסטארס בסוהו ניו יורק בדצמבר האחרון, שחורות על פלטפורמה ואלה הגבוהות בהירות. הזוג האחרון להצטרף לקבוצה המרשימה הזאת הוא הוואנס המוזהבים שקניתי יד שנייה במצב מעולה. אין לי שום כוונה לוותר על אף זוג אף פעם, כולן נשארות. נקודה. חוצמזה... כולן נוחות ואופנתיות למרחקים ארוכים.

*לא הצטלמו וואנס משובצות שנשכחו בסל שהלך איתי לשוק הפשפשים ביום שישי האחרון.


חלק 2 -

ההתלבטות מתחילה משא ומתן של רוצה-צריכה.

קבוצה נוספת של מותגים adidas, nike ו- puma. גם לנעליים האלה יש לי מקום של כבוד והערכה ל say האופנתי הגדול והמשמעותי שלהן, אבל הן פחות קאלט אצלי ולא מצאתי את עצמי מחזרת אחריהן או מתחזרת ברכישתן. נו, טעם וריח וכל זה.

האדידס האפורות (gazelle) האלה נרכשו לפני כמה שנים בלימסול והן הדגם הכי נוח של אדיס עבורי. עבר עליהן הרבה ויש עליהן כתמי צבע מעבודה בקן תנועת הנוער של בני ואני עדיין אוהבת אותן מאוד! האדידס הלבנות נרכשו עוד לפני כן בדיוטי פרי, העיצוב הזה אייקוני ביותר, אבל מוצאת שכבר אינני חייבת וצריכה אותן במלתחה. הירוקות הן של פומה מיד שנייה והן נרכשו בצלמן ובדמותן של וואנס אולד סקול ירוקות (הדגם/הגוון הקודם לנוכחי) שממש רציתי ולא יכולתי להצדיק את רכישתן בזמנו ולימים כבר לא מצאתי אותן. הן יפות, גרוביות ומביאות משהו אחר שלא חוזר על עצמו יתר על המידה - הן לגמרי נשארות.

הנייק כקבוצה הן הכי בעייתיות עבורי. אחרי עקומת למידה משמעותית הפסקתי להזמין אותן אונליין בגלל שהמידות כל כך משתנות שחבל לי על הזמן, הכסף והתסכול. הזוגות שנותרו בידי הן רכישות פרונטליות בלבד. נייק אייר ג'ורדן מיד שנייה שהתקשיתי להגיד להן לא, אבל הן בכל זאת קטנות עליי והן ישמרו לבתי. נייק אייר שכרגע היחידות ששרדו כנעלי ספורט נוחות למטרות הזעה. נייק פורס 1 שלא ראיתי סיבה לקנות בלבן כשיש אותן בשילוב הצבעים הרטרו המהמם הזה.



חלק 3 -

ברור לי מה אני צריכה לעשות כאן. הנעליים האלה שנס ליחן, קטנות ועוד חסרונות.


קבוצת נעלי הספורט למטרות אופנה ועוד שתיים. זה הסגנון שהביא את אופנת הקז'ואל למרכז, נעליי ספורט לא יפות מראה במיוחד, הן נראות נוחות והן באמת נוחות. נעלי "אבא" נעלי ספורט בגרסת סוליה צ'אנקית ועבה שהפכו ליקירות הפאשניסטות, בבחינת אם כבר לתת אותה בהצהרה אופנתית של 'מכוער-יפה' אז לפחות שיהיה נוח! מהשלשה הראשונה הולכות אלה של זארה (הימניות) כי הן לא נוחות ומכאן שהן לא עומדות בקריטריון. הבהירות של סקצ'רס הן כמו ללכת על עננים והשחורות של ash הן באמת כמו כפפה לרגל.

הזוגות שבאמצע הן הלחם והמים של הז'אנר המקובל של סניקרס כקזואל יומיומי שהולך עם הכל לכל מקום, זוג שחור של vagabond וזוג לבן של veja שלא הולכים לשום מקום ונשארים איתי לעוד הרבה מאוד זמן.

שני הזוגות האחרונים הם שאריות של נעלי אופנה. הכחולות של זארה גברים שיש להן יופי של קטע ניאוטי קולי שכזה שנס ליחו בעיני - ולכן, ביי-ביי. הזוג עם הפסים הוא שארית מהצונאמי שבא עם נעלי הבנסימון לפני כמה שנים, אשר בשיאו היו לי 5 זוגות! עם השנים חרשתי עד דק וגמרתי על שני זוגות, שניים אחרים מסרתי או מכרתי כי לא היה לי צורך בהם. השארתי לי את הזוג הראשון שרכשתי שיש בו עדיין עוד קצת חיים לתת לי.



חלק 4 -

נעלי ספורט.

נעלי ספורט וכאלה שרק נראות מתאימות (לי) לספורט. שיואוו כמה שזה קשה למצוא נעל ספורט הגונה ונוחה לפעילות מאומצת. הן מרגישות טוב מאוד ונוח בחנות אבל בפועל אחרי השיעור הן קטנות, או שאחרי כמה שיעורים אני מבינה שחסרה תמיכה הגונה יותר למרות שזה נראה שיש להן. ויש את אלה שהן לא באמת נעליים המיועדות לספורט. ארבעה זוגות עברו לאחרונה ומהלך הקורונה לבני, הוא שחק עד דק את הנעליים שלו במשחקים כדור תכופים בחניה בתקופת הסגר. ייתכן וזוג אחד יישמר ויעבור לבתי(?) - משתדלת לקנות אותן בצבעים ובמראה יוניסקס כדי שאם לא יתאימו בטווח הארוך אוכל להעביר אותן לבן שלי עד שיעלה במידה ויסתכל עליי מלמעלה, אחר כך אקנה אותן בצבעי הקשת.




מדור הסניקרס מנה 28 זוגות

נשארו 19, עברו לילד 4, הולכים 5



וואו, כמה מקום התפנה לי בארון, איזה כיף, תענוג! עדיין החלטתי בכל זאת להחזיר מחדש לקופסאות באחד המדפים 3 מהזוגות כי יש לי שם מקום נוח יותר על פני זה שהם נמצאות בו פתוחות ומפריעות לזרימה של סידור הארון, מניחה שכשאסיים הנעליים ימצאו את מקומן מחדש למטה מוכנות לעונה שתתקרר עלינו בקרוב, אינשאללה!

זה לא היה קשה, התבשלתי הרבה זמן על אש נמוכה לקראת דילול/ויתור על נעליים מדהימות שיש להן הרבה אופי אופנתי ממש כמו שאני אוהבת, אבל כבר התיידדתי עם הפרמטרים האלה שהופכים רצון ל- צורך שהעיקרי שבהם הוא נוחות. יש לי קצת פחות נעליים ובאופן שכבר לא מפתיע יש לי הרבה יותר מאשר קודם. פחות. לאט. פשוט