יש לי יחסים מורכבים עם ארון הבגדים שלי. מצד אחד הוא גדול ומכיל מצד שני הוא מתבלגן מהר. ועכשיו בעברית של לקיחת אחריות אישית - יש לי הרבה (מדי) בגדים ואני מבולגנת מאוד שזה ממש נורא. לפני שנתיים עשיתי פוסט סיור חדר הארונות הנאה שלי. כעת כמו אז בשל העניין המוגבר שלי בבגדים, איני מצליחה לשמור על סדר נורמלי, לא צריכה סדר מופתי כל הזמן, כן צריכה אחד כזה שאני עם יכולות הפרעת הסדר שלי אוכל לקיים ולתחזק מבלי להרגיש משועבדת לדבר.
אין ספק שהתקופה האחרונה הורידה אצלי אסימון או שניים, חלקם מצאו מקומם בפוסט הקודם 'תובנות וטיפים לשופינג יד שנייה'. בהמשך ישיר לפוסט המדובר אני מוצאת באופן טבעי ורצוני לגמרי שזה יכול, צריך וחייב להתבטא גם בתוככי הארון שלי, כי עדיין יש הרבה "רעש" בארון ואני צריכה לזקק ולדייק. אין לי כל כוונה להפוך למינימליסטית. כן, אני יודעת וזו נקודה חשובה - מינימליזם הוא לא בהכרח מספר מסוים או מינימלי של פריטי לבוש פר עונה או פר מלתחה שלמה. בעברית פשוטה - אני חייבת להעיף מהארון את הפריטים שלא משרתים אותי יותר כי אני מתחרפנת! מינימליזם שהוא צמצום והקפדה במושגים מיכושיים המתאימים בדיוק למידה שלי.
לשם כך אני מגייסת את הבלוג ומשתמשת בו כקטליזטור וכמעודד עשייה. אנצל את התקופה הקרובה לסדר את הארון ב-א-מ-ת. פעם בשבוע אבחר מדור אחד בארון ואעשה בו פעם אחת ולתמיד סדר מופתי! מבולבלות? אני לא! הבלוג כאן כדי לספוג קצת תיעוד. מי יודע אולי זה יעזור למישהי.
מתחילה במדור בסיסי ואהוב שנזנח לאנחות לטובת חולצות וינטג' מכופתרות צבעוניות ומשגעות שאני מוצאת בחנויות יד שנייה. יחד עם זאת בתקופת הקורונה באופן כללי וכשאני לא מתעדת את האאוטפיט היומי שלי לרשתות החברתיות אני כמעט תמיד לובשת חולצת טי שירט רגילה ופשוטה. היו לי עד לא מזמן מלא חולצות, עם הזמן והסיבה הראשית לעיל מצאתי שנפטרתי מרבות לאורך הזמן. כעת דרוש מקצה מסכם, הפיינל פור של כל שנות סידורי הארון - סדר שיעמוד לי לתקופה ארוכה.
חילקתי את אגף חולצות הטי שירט לשניים: 1. חולצות שחורות, אפורות ולבנות. 2. כל השאר. היום אתייחס לראשון. חולצות בייסיק חובה בכל ארון. לא יודעת כמה יש לכן מהן, אבל לי יש, כלומר היו, הרבה יותר מדי מהן כי לרוב התקשיתי למצוא את אחת או שתיים מדוייקות וגם כי חשבתי שעוד אחת בבד/גזרה/סוג כזה וכזה לא יזיק. אז - זה נכון ולא נכון מבחינתי. יש שיגידו יגידו שלא צריך יותר מאחת או שתיים, אבל אני צריכה יותר כי אני לובשת אותן הרבה והתחלופה גבוהה מדי בשביל כביסה יומית. יחד עם זאת אין לי ספק שאת כל אלה שהיו לי אני לא צריכה מהסיבה הפשוטה שהן פשוט לא מתאימות לי יותר משלל סיבות: מידה, גזרה, בלאי לא חינני. כשאני באה לבחור הן אינן נשלפות סדרתיות - רעש לבן נוראי.
הן היו 22 שגרו בקביעות בשתיים ממגירות הארון, כעת ה 14 שנשארו, מאכלסות מגירה אחת בלבד. כן, אין ספק שזה הרבה, אבל ככה אני צריכה אותן. כל אחת ממלאת את יעודה מפאת הייחוד שלה. לא, זה לא תירוץ וזו לא סיבה להחזיק בהרבה חולצות פשוטות למראה, זה הצורך היומיומי והבסיסי שלי אותן. הן ממלאות תפקידים שונים במשך היום ומכאן שאני צריכה אותן במגוון של איכויות. פעם הייתי קונה אותן לרוב בזארה או בה&מ, בשנה האחרונה אני רוצה ומתנסה לקנות אותן קצת אחרת. זה התחיל עם חולצות T פשוטות של 'זוהרה' שנראו הבטחה גדולה, אבל לא עמדו במבחן הזמן. אמנם ליום יום הן עדיין בסדר שהוא לא לעבודה, וכאן הבנתי משהו חשוב. אני צריכה כמה מהן למטרות שונות. הסטנדרטים שלי ללבוש לעבודה הם לא בשמיים, אבל גם לפשוטה כמוני יש גבול, או שפשוט התבגרתי. קצת.
המצאי: 7 לבנות, 4 שחורות, 3 אפורות. (אחת בסל הכביסה)
מצאתי את עצמי קונה פעם עד פעמיים בשנה חולצות פשוטות בבוטיקים של מעצבים מקומיים או כאלה שמייבאים מותגי פרימיום. הפעם הראשונה שרכשתי אחת של הביוקר היתה לפני כשנתיים בבוטיק מקומי, היא של אמריקן וינטג' בצבע קרם שמתאים מאוד לגוון העור שלי. היא היתה ועדיין בדיוק מה שחיפשתי והצטרכתי מחולצה לבנה לשימוש יומי ובסיסי מאוד. מאז מצאתי גרסאות איכותיות גם של אפורה של minimum ושחורה של איזבל מארנט ל etoille. הייעוד של השלוש הנ"ל הוא לימים האלה שאני מרגישה הכי סבבה עם עצמי ו/או כשאני רוצה להראות בגרסה הכי מושקעת של לוק בסיסי. לא כל יום אני מרגישה כך וזה בהחלט משתקף בבחירת הבגדים והלבוש. קניתי מזמן את המארז של השלישייה הבסיסית מאסוס מלאת תקווה, אבל גם הן לא החזיקו מעמד והתפרים שלהן מסתובבים, עם זאת הן עדיין יש בהן עדיין מספיק חיים והן טובות מראה בעיקר בתוך מכנסיי הג'ינס ולכל יציאת סידור מהירה, יוצא שהן אלה שנזרקות תכופות לכביסה, ובכך גם נחסך בלאי מואץ של חולצות אחרות. שלישייה נוספת היא זו שמצאתי בהזדמנויות שונות בחנויות יד שנייה, שתיים של קלווין קליין ואחת של נאוטיקה - אי אפשר להגיד לא לאיכות כזאת ובמחיר מצחיק ממש. נכון, הן במצב משומש אך נראות טוב יותר משל אסוס, הן מתאימות לנראות מכובדת בעבודה, ו- לא יכאב לי לכבס אותן יותר מאשר פחות. החמישייה האחרונה היא חולצות עם כיתוב או הדפס, שלוש מהן הן בלי שרוול אבל הן לא גופיות - muscle t shirt. בייסיק עם קיק או קטע. אמרתי שאני לא מינימליסטית, נכון? ובכל זאת - פחות. לאט. פשוט.